מומחה לשיטות למידה, MA
כשסטודנטים מקבלים ציונים, לפעמים הם בהלם: הם ציפו לקבל ציון גבוה אך להפתעתם קיבלו ציון נמוך. ההפתעה מצביעה על כך שבנוסף לחוסר הידיעה של החומר, אותם סטודנטים לוקים ב"ניטור" לקוי של הלמידה, כלומר בהערכה שגויה של רמת הידיעה שלהם.
ניטור הוא תהליך מטא-קוגניטיבי. כשדנים בלמידה, בדרך כלל מתעסקים ב"קוגניציה" ובתהליכים כמו זיכרון, הבנה או פיתוח מיומנות. בנוסף לכך קיימת גם "מטא-קוגניציה" הכוללת מגוון תהליכים שמקיפים ומלווים את הלמידה. קיימים עשרות תהליכים מטא-קוגניטיביים, שאת חלקם ניתן לסווג כתהליכי ניטור או שליטה.
תהליכי ניטור ושליטה הם תהליכים מרכזיים בלמידה (Nietfeld, & Osborne, 2005). כדי להצליח בלמידה לא מספיק ללמוד, אלא נדרש מאיתנו לנטר את הלמידה ולדעת האם ועד כמה אנו יודעים את החומר. לדוגמה, במהלך למידה למבחן עלינו לדעת עד כמה אנו יודעים את החומר ועד כמה אנו מוכנים למבחן – זאת באמצעות תהליכי ניטור (monitoring). ללא יכולת זו, היינו לומדים אך לא מסוגלים להעריך מה וכמה אנו יודעים, והלמידה הייתה מנותקת מהיעדים שלנו. תהליכי ניטור מפעילים תהליכי שליטה (control), שמעצבים ומכוונים את הלמידה בפועל. בדוגמה שלנו, אם במהלך ההכנה למבחן זיהינו שאנו לא יודעים היטב נושא מסוים, נקדיש זמן ולמידה לסגירת הפער.
אחת התגליות בשדה המחקר המטא-קוגניטיבי היא "אשליית הידיעה" או "ביטחון יתר" בלמידה. בתופעה זו, יש פער משמעותי בין הציונים שהסטודנטים מצפים לקבל לציונים אותם הם מקבלים בפועל (Magnus & Peresetsky, 2018). אחת הסיבת לפער זה היא שתהליך הניטור של סטודנטים לקוי והם חושבים שהם יודעים יותר ממה שהם יודעים בפועל. כתוצאה מכך, הם מזניחים את הלמידה, מגיעים לא מוכנים למבחן ומקבלים ציונים נמוכים. יצירת מודעות לאשליית הידיעה ורכישת כלים להפחתתה, היא מפתח לשיפור הישגי הלמידה.
בסדנת ציונים גבוהים אני מלמד על תהליכי ניטור ושליטה, ושיטות מעשיות מבוססות מחקר לדיוק הניטור ולהימנעות מאשליית הידיעה. יחדיו מדובר בסט כלים תיאורטי ומעשי לשיפור תהליכי הניטור ולהימנעות מאשליית הידיעה, וכתוצאה ישירה מכך – לשיפור הלמידה באופן משמעותי.
