מומחה לשיטות למידה, MA
למידה היא לא רק זכירה והבנה של ידע, היא כוללת גם חשיבה. המונח "חשיבה" רחב מאוד וכולל בתוכו שני ממדים כלליים – חשיבה לוגית וחשיבה יצירתית. חשיבה לוגית בלמידה כוללת תוצרים כמו תמצות, הסקת מסקנות, ארגון רעיונות או פיתוח טיעון לוגי. מקום מרכזי שמור לחשיבה ביקורתית, שהיא היכולת להעריך ולשפוט את המידע אותו לומדים. חשיבה יצירתית בלמידה כוללת תוצרים כמו פתרון מקורי לבעיה, פיתוח מודל או המצאת רעיון.
לפי הטקסונומיה המעודכנת של בלום, תוצרי הלמידה מתחלקים לשש קטגוריות המסודרות בהיררכיה לפי הסדר הבא: זכירה, הבנה, יישום, ניתוח, הערכה ויצירה (Krathwohl, 2002). ארבעת המרכיבים הגבוהים בהיררכיה זו הם תוצרי חשיבה – יישום, ניתוח, הערכה ויצירה. הרעיון החשוב העולה מכך הוא שלמידה כוללת מרכיב מרכזי של חשיבה.
סטודנטים רבים רואים בלמידה בעיקר "העברת מידע", אך לחשיבה תפקיד מרכזי בלמידה. ככל שיכולות החשיבה שלנו תהיינה מפותחות יותר, כך הלמידה שלנו תהיה איכותית יותר. לכן, כדי לשפר את הלמידה, עלינו לפתח את כישורי החשיבה השונים.
כתיבת סמינריון או תזה היא אחת המשימות המאתגרות בלימודים האקדמיים. בעבודות אלו יש מרכיב מרכזי של חשיבה, שכן על הכותב ליצור רעיונות, לבחור כיצד להציג אותם, ליצור טיעונים לוגיים ולשזור הכול באופן קוהרנטי. על רקע זה עלתה הקריאה ללמד סטודנטים באופן ישיר הנמקה ויצירת טיעונים כדי לשפר את הכתיבה האקדמית שלהם (Wingate, 2012). הנקודה החשובה היא, שיכולות חשיבה מפותחות תורמות במיוחד לכתיבת עבודה אקדמית טובה.
בעבודתי עם סטודנטים ראיתי שפעמים רבות הקושי בלמידה ובכתיבת עבודות נובע מהיעדר כישורי חשיבה ברמה הנדרשת. הסטודנטים לא אשמים משום שבדרך כלל לא מלמדים חשיבה באקדמיה. מסיבה זו, בסדנת ציונים גבוהים אני מלמד על תפקיד החשיבה בלמידה, שיטות מעשיות לשיפור החשיבה הלוגית והיצירתית ושיטות לשיפור תהליכי החשיבה הנדרשים לכתיבה אקדמית. וכשלומדים לחשוב – הלמידה נעשית איכותית בהרבה.
