מומחה לשיטות למידה, MA
אפקט הריווח (Spacing effect) הוא ממצא ותיק בחקר הזיכרון, ולפיו כשמרווחים את הלמידה הזיכרון משתפר (Carpenter et al., 2012). לדוגמה, כשמשננים רשימת מושגים, הזיכרון יהיה חזק יותר אם נפרוס את השינונים על פני פרק זמן ארוך, ולא נדחוס מספר שינונים ביום אחד. עיקרון זה רלוונטי גם להיבטי למידה אחרים כמו פיתוח מיומנות או הבנה: כשמרווחים את הלמידה – התוצאות טובות יותר. כל שנדרש הוא להתחיל מוקדם יותר, ולפרוס את אותו זמן למידה או אימון על פני פרק זמן גדול יותר.
עיקרון זה ראוי לתואר "אסטרטגיית למידה", משום שהוא רלוונטי לכל סוגי הלמידה ואפשר ליישם אותו בדרכים רבות. בסדנת ציונים גבוהים אני מלמד על אסטרטגיה זו ועל המנגנונים הנוירו-קוגניטיביים העומדים מאחוריה. בנוסף אני מציג מגוון דרכים כיצד ליישם אסטרטגיה זו כדי לזכור טוב יותר, כדי לפתח מיומנות, בהכנה לבחינות קשות, ואף כשיטה לפיתוח רעיונות יצירתיים,
ישנן תיאוריות רבות שמסבירות מדוע אפקט הריווח עובד (לסקירה על שבע תיאוריות, ראו: Kim & Webb, 2022). אחד ההסברים המעניינים הוא שריווח מאפשר קונסולידציה ורה-קונסולידציה, שהם תהליכים הקשורים בבניית הזיכרונות במוח (Smith & Scarf, 2017). בתהליכים אלו נוצרים ומתחזקים קשרים בין נוירונים, הן ברמת הסינפסות הבודדות והן ברמת רשתות הנוירונים ואזורי מוח שונים. כמו תהליכים פיזיים אחרים גם תהליכים אלו אורכים זמן, וריווח הלמידה מאפשר לתהליכים אלו להתקיים – דבר שמשפר את הלמידה.
למרות שאסטרטגיה זו פשוטה, בפועל סטודנטים רבים נוהגים הפוך: לומדים מעט כל הסמסטר, ודוחסים למידה רבה בתקופת המבחנים. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בחוסר מודעות לאסטרטגיה זו ולמנגנונים הקוגניטיביים העומדים מאחוריה, ובחוסר ידע כיצד ליישם זאת למטרות למידה שונות. סיבה נוספת נעוצה בדחיינות אקדמית, שנפוצה מאוד בקרב סטודנטים.
אסטרטגיית ריווח הלמידה היא אחת מאסטרטגיות הלמידה הטובות ביותר. בסדנת ציונים גבוהים אני מלמד על אפקט הריווח ועל תהליכי קונסולידציה, וכיצד אפשר ליישם אסטרטגיה זו בדרכים מפתיעות עבור שלל משימות למידה. וכשמרווחים – הלמידה משתפרת באופן משמעותי.
