מומחה לשיטות למידה, MA
כשמדובר בלימוד אנגלית, אפשר לחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות. יש כאלו שכבר בבית הספר היסודי הצליחו בלימוד אנגלית, כבני נוער הם צרכו תוכן באנגלית בחופשיות ואת התיכון הם סיימו עם אנגלית מצוינת. לעומתם, ישנם כאלו שלא עלו על המסלול הנכון כילדים או כנערים מסיבות שונות והם הגיעו לגילאי ה-20 עם אנגלית ברמה נמוכה. בגיל הזה הם מגלים שקשה להשלים את הפער לא רק בגלל שהם עמוסים במגוון מטלות החיים, אלא בגלל שלגיל תפקיד חשוב ברכישת שפה.
בלימוד שפה גיל הוא מרכיב קריטי. לפי "השערת התקופה הקריטית" (Critical period hypothesis), אם מתחילים ללמוד שפה זרה לאחר גיל מסוים אין אפשרות להגיע בה לרמת שפת אם, ולא משנה כמה הלומד יתאמץ וישקיע (Birdsong, 2005). באופן כללי ככל שמתחילים מאוחר יותר הקושי הולך וגובר, והיכולת להגיע לרמה הקרובה לשפת אם נמוכה מאוד.
הסיבה לחשיבות הגיל ברכישת שפה תלויה בקשר בין שפה למוח. מעבר לכך ישנה גם סיבה פרקטית: שפה היא עולם ומלואו של ידע ומיומנויות, וקשה להשלים פער כזה בגילאי ה-20 כשבדרך כלל אנשים עמוסים בעבודה ולימודים וללא הרבה זמן פנוי. בשורה התחתונה, אם אתם בגיל 20 ומעלה והאנגלית שלכם ברמה נמוכה או בינונית – עליכם להכיר בבעיה ולחשוב כיצד להתגבר עליה.
אפשר בהחלט ללמוד בהצלחה אנגלית לאחר גיל 20 ולהגיע לרמה גבוהה מאוד, אך לשם כך יש ללמוד עם שיטות למידה מבוססות מחקר ולהימנע מטעויות. טעות לדוגמה היא להירשם לקורס אנגלית ולחשוב שבכך הבעיה תיפתר. בעוד קורס חשוב כדי להקנות את יסודות השפה, קורס לא יכול להקנות שפה ואת עיקר הלמידה יש לעשות באופן עצמאי (Webb & Nation, 2017). הדברים נכונים בעיקר אם אתם ברמת בינוניים ומעוניינים להתקדם לרמה גבוהה מאוד, שלמטרה זו קורס כמעט לא יכול לעזור.
כדי להצליח בלימוד אנגלית לאחר גיל 20 יש ללמוד באופן עצמאי עם שיטות למידה מבוססות מחקר ולא להסתמך על קורסים. בסדנת שיטות ללימוד אנגלית אני מלמד שיטות מעשיות לשיפור רמת האנגלית באופן עצמאי, המתאימות לאלו שהתחילו ללמוד אנגלית בגיל מאוחר. וכמו בלמידה בכלל, כשלומדים נכון – מצליחים.
