מומחה לשיטות למידה, MA
מטרה חשובה בלימודים האקדמיים היא להבין לעומק רעיונות גדולים ולא רק לזכור מידע (Newton, 2011). עיקרון זה התפתח בעולם החינוך והוא הגיוני-פילוסופי במהותו: המטרה היא הבנה, ולא רק שינון. נדמה שרוב הסטודנטים יסכימו עם עיקרון זה, ומעט מאוד יטענו שמטרת הלמידה היא שינון וזיכרון בלבד.
למרות שרובנו מסכימים שהבנה חשובה מאוד בלמידה, קשה להגדיר מהי הבנה. בנוסף, קשה לחקור הבנה באופן אמפירי משום שמדובר באספקט עמוק וקשה למדידה, בניגוד לזיכרון לדוגמה שקל יותר למדוד. מסיבה זו, העיקרון על חשיבות ההבנה הוא חינוכי במהותו, ופחות אמפירי.
גישה פרקטית יותר להבנה היא תפיסת ה"הבנה כביצוע", לפיה יש למדוד את ההבנה דרך ביצועים שמעידים עליה (Perkins & Blythe, 1994). אותם "ביצועי ההבנה" גם מעידים על הבנה וגם מפתחים אותה. דוגמאות לביצועי הבנה הן הסברת רעיון במילים אחרות, המצאת דוגמה או מטאפורה חדשה, יישום הידע בהקשר חדש ועוד. לדוגמה, כשמסבירים רעיון מורכב במילים פשוטות, זה גם מעיד על הבנה וגם מעמיק אותה. מסגרת חשיבה זו הגדירה לראשונה את ההבנה באופן מעשי, ודרכים מעשיות להעמקתה.
הבנת הנקרא הוא נושא קרוב הרלוונטי במיוחד לסטודנטים. פעמים רבות טקסטים אקדמיים ומקצועיים כתובים בשפה מופשטת ומסובכת, שסטודנטים מתקשים להבין. למעשה, קריאה של חומר כזה מציבה אתגר כפול: גם להבין רעיונות מורכבים, וגם לחלץ אותם מתוך שפה מופשטת ומסובכת. בנושא ספציפי זה של הבנת הנקרא יש מחקרים רבים, שהניבו יישומים ברורים כיצד לשפר את הבנת הנקרא.
מתוך התפיסה שהבנה עמוקה חשובה יותר מזכירת מידע, בסדנת ציונים גבוהים אני מדגיש את חשיבות ההבנה ומציע כלים מעשיים להעמקתה. בנוסף, אני מלמד שיטות מעשיות לשיפור הבנת הנקרא של טקסטים אקדמיים קשים. וכשמבינים כיצד להעמיק את ההבנה – איכות הלמידה עולה משמעותית.