איך לפתח משמעת עצמית מברזל כדי להצליח בלימודים

לא תמיד קל להתיישב ללמוד, ופעמים רבות אנו מתמודדים עם פיתויים נוצצים או חוסר מוטיבציה ללמידה. אנו חייבים לפתח משמעת עצמית חזקה כדי לעשות את מה שצריך לעשות. במאמר זה תקראו תובנות חשובות על משמעת עצמית, ושיטה לחיזוקה באופן יסודי. 

 

 

משמעת עצמית חזקה היא גורם מפתח להצלחה בחיים. ב"מחקר המרשמלו" המפורסם, פרופסור וולטר מישל הכניס ילדים למעבדה והעמיד אותם בניסיון. הוא נתן להם מרשמלו אחד ואמר: "אני יוצא עכשיו החוצה, ומי שיחכה עד שאחזור ולא יאכל את המרשמלו – יקבל ממני עוד אחד". הילדים עמדו בדילמה: האם לטרוף את הממתק עכשיו, או להתאפק ולהרוויח אחר כך עוד אחד? חלק מהילדים נכנעו לפיתוי, והיו כאלו שהתאפקו וקיבלו אחר כך עוד מרשמלו. הפרופסור עקב אחר הילדים עשרות שנים וראה דבר מאוד ברור: הילדים שהציגו יכולת שליטה עצמית חזקה – הצליחו יותר בחיים בכל התחומים.

המחקר הזה הוכיח לראשונה את מה שאנו יכולים להבין בהיגיון: כדי להצליח בחיים צריך משמעת עצמית מברזל. כמו בחיים גם בלימודים: אי אפשר להצליח בלימודים בלי יכולת שליטה עצמית חזקה. סטודנטים שהתברכו במשמעת עצמית חזקה יכולים ללמוד למרות הפיתויים והקשיים, והם עומדים ביעדי הלימודים יותר בקלות.

 

בשביל מה צריך משמעת עצמית?

אנו זקוקים למשמעת עצמית בשתי קטגוריות מצבים – כדי לבצע משימות מכאיבות, וכדי להתגבר על פיתויים:

  1. כדי לבצע מטלות הכרוכות בסבל: לעיתים קרובות אנו צריכים לבצע משימות ש"לא בא לנו" לעשות או כאלו שגורמות לנו סבל. זה יכול להיות ללמוד חומר קשה או משעמם, להתגבר על דחיינות, לעשות פעילות גופנית שאנו שונאים, לעבוד קשה אפילו שאנו ממש לא אוהבים את העבודה, לבצע טיפול רפואי כואב, או לבצע את המשימה המעצבנת שאנו דוחים כבר חודשים. אנו זקוקים למשמעת עצמית חזקה כדי לבצע את המשימות הללו למרות הכאב, כי צריך לעשות אותן.
  2. כדי להתגבר על פיתויים: במצבים אחרים עלינו להתגבר על פיתויים כדי לעמוד במטרות שלנו. זה יכול להיות להפסיק לגלוש באינטרנט, להפסיק משחק מחשב כדי ללמוד, לוותר על קינוחים טעימים כדי לשמור על המשקל וכדומה. בכולם עלינו להימנע מפיתוי שכיף עכשיו, אך כזה שיגיש לנו בעתיד חשבונית מנופחת. מונח דומה לזה הוא "דחיית סיפוקים".

משמעת עצמית הכרחית בשתי קטגוריות המצבים – לבצע משימות לא-נעימות, ולהימנע מפיתויים.

 

מלחמת השליטה העצמית: מלחמה בין ההווה לעתיד

כפי שכותב פרופסור מישל בספרו "מבחן המרשמלו", אם נתבונן נגלה שכל מלחמת שליטה עצמית היא מלחמה בין ההווה לעתיד. כשאנו מפעילים משמעת עצמית, אנו תמיד מעדיפים את העתיד על ההווה. לדוגמה, כשמישהו עושה דיאטה ומתמודד עם פיתוי לאכול קינוח משמין, עומדות בפניו שתי אפשרויות: לאכול וליהנות עכשיו, אבל לסבול אחר כך בדמות משקל עודף. או להימנע ולסבול עכשיו, וליהנות בעתיד מגזרה חטובה. כשסטודנט צריך ללמוד אבל "לא בא לו", עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת, ליהנות מהרגע ולא ללמוד, אבל לסבול בעתיד בדמות חומרי לימוד מצטברים, לחץ וציונים נמוכים. או, לסבול וללמוד עכשיו ולהרוויח עתיד רגוע ומוצלח יותר.

הרעיון הזה שיש סתירה בין ההווה לעתיד הוא לא חדש. הפילוסוף היווני אפיקורוס קבע שמטרת החיים היא ליהנות כמה שיותר. אבל מיד הוא הגיע לבעיה, שכן פעמים רבות ההנאה גורמת לסבל והסבל גורם להנאה, אז איך ליישם את הפילוסופיה הזו? לדוגמה, אם מי שרוצה ליהנות כמה שיותר יאכל כמו חזיר, הוא יסבול אחר כך מעייפות וכאבי בטן, ובהמשך יסבול מבריאות ירודה. אם מי שרוצה ליהנות לא יעשה פעילות גופנית – כי זה לא כיף, הוא יהפוך לבטטה שלא מסוגלת לקום מהכורסה. אז כבר אפיקורוס התמודד עם הבעיה, איך אפשר להגשים את מטרת-העל ליהנות כמה שיותר, אם הרבה פעמים ההנאה גורמת לסבל והסבל גורם להנאה?

העיקרון שאני מנסה להסביר הוא שהחיים הם מורכבים: לעיתים קרובות, האינטרס של ההווה מנוגד לאינטרס של המחר. עלינו לפתח משמעת עצמית חזקה כדי להימנע מהנאות שיגרמו לנו לסבול מחר, וכדי להצליח לבצע משימות קשות היום, שיגרמו לנו רווח גדול מחר.

 

שליטה עצמית – משאב ומצומצם

הבעיה בשליטה עצמית היא שבשעת מבחן קשה מאוד להפעיל שליטה עצמית. כשהפיתוי "חם" מול העיניים שלנו או כשהעבודה הקשה והמשעממת מחכה לנו – קשה מאוד להתגבר ולעשות את מה שצריך לעשות. אחת הסיבות לכך היא  שבמוח האנושי קיימת מלחמה בין שתי מערכות שיוצרת את המלחמה הנפשית של השליטה העצמית. "המערכת הלימבית" מכוונת להעדיף את ההווה, ואילו "קליפת המוח הקדמית" מכוונת לחשוב על העתיד. היות והמערכת הלימבית חזקה ומהירה הרבה יותר, רוב הסיכויים שניכנע להווה.

אבל מעבר לכך: הבעיה היותר גדולה במשמעת עצמית, היא מה שמדענים מכנים "הידלדלות האגו". משמעת עצמית היא כמו שריר שלאחר מאמץ מתעייף ולא מסוגל לסחוב יותר. במקרה של משמעת עצמית, מדובר בשריר חלש מאוד, וזהו רק עניין של זמן עד שתגיע הנפילה. למשל, אם אדם מתגבר על עצמו לא לאכול את עוגת הקרם שמול הפרצוף שלו, כמה זמן הוא יוכל להחזיק? 10 דקות? 20 דקות? שעה? בהנחה שהוא והעוגה תקועים באותו חדר, זה רק עניין של זמן שהמשמעת העצמית שלו תקרוס והוא יתנפל על העוגה. כלומר, בכל מקרה שאנו מתמודדים עם פיתוי שהוא יציב, אנו ניפול בסוף.

"הידלדלות האגו" יכולה להופיע מכיוון אחר: אם שאבנו תעצומות נפש לבצע את X, לא יהיה לנו אחר כך שמץ כוח לבצע את Y. למשל, אם התגברנו על עצמנו ללמוד חומר מעצבן וקשה, המשמעת העצמית שלנו התרוקנה לחלוטין. אם נרצה אחר כך לבצע פעילות גופנית קשה לא נצליח, או אם מישהו יעצבן אותנו הסיכויים גדולים ש"נאבד את זה" ונתפרץ עליו.

אני כותב את כל זה כדי להציג את הבעייתיות הגדולה והאתגר המורכב שעומד בפנינו, שעה שאנו רוצים לחזק את המשמעת העצמית שלנו. בספרי "ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים" הצגתי מגוון שיטות להתמודדות עם פיתויים ולחיזוק המשמעת העצמית. כעת אני מעוניין להציג שיטה שלא הצגתי בספרי, שמטרתה לחזק את יכולת השליטה העצמית באופן יסודי ומהותי.

 

איך לחזק את המשמעת העצמית

השיטה הבאה קשה ואורכת זמן, אך היא היחידה שתחזק את המשמעת העצמית שלכם באופן יסודי ומהותי. את השיטה פרסמה ד"ר קלי מק'גוניגל בספרה "כוח הרצון", שעוסק כולו במשמעת עצמית.

הדרך היא פשוטה – להתאמן על משמעת עצמית: עליכם לקחת תחום אחד בחייכם ולהחליט שאתם מפעילים בו משמעת עצמית במידה נמוכה. זה יכול להיות אפילו בדברים קטנים: למשל, לשטוף כלים מיד אחרי הארוחה, להתקלח רק 10 דקות, להפסיק לאכול משהו, או כל דבר אחר שידרוש מכם להפעיל שליטה עצמית כדי לעשות או להימנע. כעת, עליכם לחיות כרגיל, אבל רק באותו תחום ספציפי לשלוט בעצמכם כפי שתכננתם. התרגיל לא צריך להיות קשה. אני מתרגל את השיטה הזו בתחום הפעילות הגופנית. אני לא אוהב לעשות פעילות גופנית, אבל למרות זאת אני מבצע את העבודה, ובתחום זה אני מתרגל משמעת עצמית.

התרגיל הזה מאמן את המשמעת העצמית שלכם. אם תתמידו בו לאורך זמן, תרגישו שיכולת המשמעת העצמית שלכם מתחזקת באופן כללי-  גם בנושאים אחרים עליהם לא התאמנתם. מחקרים מראים שחיזוק המשמעת העצמית בתחום אחד גורם ליכולת המשמעת העצמית הכללית להתחזק. ככל שתתמידו באימונים לאורך זמן, תהפכו לחזקים יותר.

שוב, זוהי שיטה שדורשת עבודה. זו הסיבה שבספרי "ללמוד בגדול" הצגתי מגוון שיטות אחרות לחיזוק המשמעת העצמית, שרובן פועלות באופן יותר "מקומי" ומשפיעות על ה"סימפטומים", כמו הרחקת פיתויים, יצירת מחויבויות, יצירת ריטואלים ואפילו שימוש בגלוקוז. אך כאמור, אם ברצונכם  לחזק את המשמעת העצמית שלכם מבפנים ולטווח ארוך – זו השיטה שלכם. בהצלחה!

 

נהנתם מהמאמר? אל תשכחו לפרגן לי שיתוף!

 

מקורות ברשת:

השאר תגובה