יש דרך יעילה בהרבה לתרגל כדי לפתח מיומנות

כסטודנטים, חלק מזמן הלמידה שלנו מוקדש לפיתוח מיומנויות שונות. האם חשבתם פעם איך לייעל את התרגול שלכם? במאמר זה אסביר איך לתרגל באופן חכם יותר, כדי לפתח את המיומנות הנדרשת מהר יותר ועמוק יותר.

 

 

חלק ניכר מהלימודים האקדמיים מוקדש לפיתוח מיומנויות. ישנם תחומים שפיתוח מיומנויות הוא חלק הארי בלימודים כגון לימודי הנדסה ומחשבים, בהם תרגול אינסופי הוא העיקר. ישנם תחומים בהם רכישת ידע תיאורטי הוא העיקר, כגון סוציולוגיה והיסטוריה, אך גם בהם נדרש לפתח מיומנויות שונות, כגון לימודי סטטיסטיקה או אנגלית. בכל תחום שתלמדו תידרשו לשלב רכישת ידע תיאורטי עם פיתוח מיומנויות.

כולם יודעים שכדי לפתח מיומנות צריך להתאמן. כדי לפתח את היכולת לעשות ג'אגלינג צריך לתרגל. כדי להיות שחקן כדורגל טוב צריך להתאמן. כדי לדעת לדבר אנגלית שוטף צריך להתאמן. כדי לדעת לפתור תרגילים במתמטיקה צריך לתרגל. וכדי לפתח כל מיומנות שהיא צריך לתרגל, והרבה. הרבה מאוד.

השאלה שלנו היא: האם ישנה דרך להתאמן טוב יותר? התשובה היא – כן. כדי להבין איך להתאמן טוב יותר, אציג קודם את מחקרו של "המומחה למומחיות" פרופסור אנדרו אריקסון.

 

כדי לפתח מיומנות צריך להתאמן בדרך היעילה

אריקסון הוא מומחה למומחיות. במשך כשלושים שנה אריקסון חוקר מה גורם למומחי-על להיות כאלו. השאלה שלו היא: "מה גרם לאנשים עם הביצועים הטובים ביותר בכל תחום, להיות הטובים ביותר?" מה גרם לנגנים המעולים ביותר להיות כאלו? מה גרם לספורטאים הגדולים ביותר להיות כאלו? ומה גרם לרופאים הטובים ביותר להיות כאלו? האם זהו כישרון טבעי ענק, או שמא יש כאן גורם נוסף שמסתתר בפינה חשוכה?

במשך עשרות שנים אריקסון חיפש את התשובות. את התמצות של המחקר הענק שלו הוא פרסם בספר שכתב יחד עם עמיתו רוברט פול: "Peak: Secrets from the New Science of Expertise". בסופו של דבר, התשובה מפתיעה בפשטותה. התגלית העיקרית של אריקסון היא שהמצטיינים ביותר התאמנו בדרך יעילה יותר מחבריהם, ולכן הם הגיעו להישגי שיא.

 

שני סוגי תרגול: "תרגול נאיבי" ו"תרגול מכוון מטרה"

אריקסון מציג שני סוגי אימונים: "תרגול נאיבי" ו"תרגול מכוון מטרה". בתרגול נאיבי, המתאמן מתרגל הרבה, אך ללא מטרה מוגדרת וללא יציאה מאזור הנוחות שלו. לדוגמה, נגן שמתאמן לבצע יצירה בדרגת קושי שהוא כבר מסוגל לבצע, שחקן כדורגל שמשחק עוד פעם ללא מטרה אימונית ברורה, או סטודנט שפותר סדרת תרגילים שהוא פחות או יותר יודע.

תרגול מכוון מטרה הוא שונה. באימון כזה, לכל תרגול יש מטרה ברורה. המתאמן מצייר לעצמו X ו-Y. הוא אומר לעצמו: "עכשיו אני יכול לעשות X ולא מסוגל לעשות את Y, ומטרתי היא להצליח לעשות את Y". מעתה יעד האימון הוא לפתח את היכולת לעשות את Y. בשלב הבא הוא מתרגל פעמים רבות עד שהוא מפתח את היכולת לבצע את Y. לאחר ההצלחה הוא יכול לסמן לעצמו "לפני" ו"אחרי": "לפני" הוא לא יכל לבצע את Y, "אחרי", הוא כן מסוגל. הוא מתאמן המון, אך בכל פעם האימון שלו מכוון מטרה. כל זאת בשונה מ"תרגול נאיבי" בו האדם מתאמן, אך בלי מטרות מוגדרות ובלי מדידה מדויקת של ההשתפרות.

אריקסון שולל את הפרשנות הנפוצה ל"כלל ה-10,000". כלל זה קובע שכדי להיות מומחה בכל תחום, צריך להתאמן עליו 10,000 שעות. מכלל זה משתמע שמספיק שאדם יתעסק בתחום מסוים 10,000 שעות, כדי שהוא יהיה מומחה. אריקסון שולל זאת וקובע כי כדי לפתח מומחיות צריך להתאמן המון, אך אימונים שאינם מכווני מטרה לא יצמיחו מומחיות.

 

משוב מיידי ותכוף – הכרחי לפיתוח מיומנות

תגלית נוספת חשובה ביותר של אריקסון היא חשיבות המשוב. משוב הוא גורם קריטי ליעילות האימון. כדי שהאימון יביא לשיפור חשוב ביותר שהמתאמן יקבל משוב מיידי על ביצועיו תוך כדי האימון, כדי שידע לכוון את עצמו לביצוע הנכון. לדוגמה, אם שחקן כדורגל מקבל משוב מהמאמן על ביצועיו במהלך האימון, התוצאות שלו יהיו גבוהות בהרבה שכן הוא יודע לתקן את הטעויות שלו. לעומתו, שחקן שמתאמן ללא מאמן לא יודע אם הביצועים שלו היו בכיוון או לא, והוא אינו יודע איך לשפר את עצמו.

לא תמיד יש משוב. ישנם תחומים שהמשוב זמין בהם באופן מיידי, למשל מוזיקה. כשפסנתרן מתאמן, הוא שומע באופן מיידי אם הוא מצליח לבצע את הקטע או לא, וכך הוא מכוון את עצמו בכל רגע לדרך הנכונה. שחקן שחמט לעומתו, מתקשה יותר לקבל משוב. נניח שהוא מתאמן על משחק מול שחקן אחר, ופתאום היריב עושה לו מט. איך הוא יכול לקבל משוב על ביצועיו? ישנם תחומים שעוד יותר קשה להשיג בהם משוב. כשאדם מתאמן לפיתוח מיומנויות חברתיות הוא אינו מקבל משוב ברור על ביצועיו. אנשים מנומסים ולא מעירים הערות קשות, והוא אינו יכול לראות את עצמו מבחוץ – את שפת הגוף שלו ואיך שהוא היה נשמע. (זו הסיבה שכשאנו רואים את עצמנו בסרט, אנו מגלים על עצמנו דברים חדשים). בכל מקרה, אריקסון קובע שהמשוב הוא תנאי הכרחי לפיתוח מיומנות, ושעלינו לעשות הכול כדי לקבל משוב מיידי מהימן בתכיפות גבוהה.

 

הדרך היעילה לפיתוח מיומנות 

אריקסון מדבר על פיתוח מומחיות, ואילו מטרתנו היא פיתוח מיומנות בשלביה המוקדמים. למרות זאת, אנו יכולים להפיק תובנות מעשיות לייעול התרגול שלנו:

  1. בכל פעם שאתם מתרגלים, הגדירו מטרה ברורה שמחוץ לאזור הנוחות שלכם, כזו שלאחר שתשיגו אותה תוכלו להבחין ב"לפני" ו"אחרי". אם מדובר למשל בתרגילי מתמטיקה, הגדירו באופן מילולי את הפרוצדורות הספציפיות שאתם רוצים לפתח באימון הזה. אם מדובר בתרגילי פיתוח תוכנה, הגדירו יכולות ספציפיות שאין לכם כרגע ושיהיו לכם לאחר האימון.
  2. עשו מאמץ גדול להתאמן במסגרת שתספק לכם משוב מיידי. אם מדובר בתרגילים מתמטיים, התאמנו על תרגילים שיש להם פתרונות. פתרו את התרגילים לבד, ואחר כך בדקו את הפתרון על כל שלביו וקבלו משוב על הדרך שאתם עשיתם. בהרבה תחומים קשה לקבל משוב, ועליכם לחשוב ביצירתיות מה אפשר לעשות כדי לקבל את המשוב.
  3. התאמנו וקבלו משוב, התאמנו וקבלו משוב, התאמנו וקבלו משוב וחוזר חלילה – עד לפיתוח המיומנות. לאחר שעליתם דרגה, הגדירו את המטרה הבאה באותה דרך.

במאמר זה הצגתי את הרעיון העיקרי העולה ממחקרו של אריקסון. אם אתם רוצים לקרוא על כך בהרחבה, וכן לקרוא שיטות נוספות לפיתוח מיומנות – אני מזמין אתכם לקרוא זאת בספרי "ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים".

בהצלחה!

 

השאר תגובה