מה לעשות כשהחומר משעמם

בכל תחום שנלמד – גם אם הוא החלום שלנו – ניאלץ לבלוע כמה צפרדעים בדמות קורסים משעממים. האם גם אתם נאלצים ללמוד נושא משעמם והמוטיבציה שלכם ללמוד אותו היא אפס? במאמר זה אציג שיטות מהירות ופשוטות למתן את הבעיה.

 

 

אחת הבעיות השכיחות של סטודנטים באקדמיה' היא החובה המוחלטת ללמוד קורסים משעממים ומתישים כחלק מדרישות החובה. בכל תכנית לימודים – גם המעניינת ביותר – יהיו חלקים מעניינים וחלקים משעממים. במהלך שנות הלימודים, מדי פעם אנו ניצבים בפני חומר שאין לנו שום מוטיבציה ללמוד אותו, שבעינינו הוא בזבוז זמן מוחלט, ושהלמידה שלו גורמת לנו סבל. כשאנו חייבים להשתתף בקורס צחיח ומייגע אנו מתקשים מאוד ללמוד בו בגלל המוטיבציה הנמוכה, וכשאנו כבר לומדים בו משהו – אנו סובלים. גם אני, לא פעם כשהייתי מתוסכל מחומר מדכא שלא הבנתי מדוע ללמוד אותו בכלל, שאלתי את עצמי – "בשביל מה אני צריך את ה*** הזה?"

בספרי "ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים" הקדשתי פרק לבעיית השעמום ובו חמש שיטות התמודדות שונות. כעת אציג שתי שאלות פשוטות, שיכולות לשפר מאוד את ההתמודדות שלכם עם שעמום ומוטיבציה נמוכה.

שאלה ראשונה לשעמום: "מה התועלת שלי מזה?"

כשאתם נלחמים עם עצמכם ללמוד חומר משעמם, שאלו את עצמכם שאלה מאוד פשוטה:

"מהן התועלות שלי מהחומר הזה?", "אילו יתרונות יהיו לי כשאדע את החומר הזה?"

כשתחשבו בכיוון זה, יצוצו בראשכם כמה רעיונות, וכשתחדדו לעצמכם שתפיקו רווחים אישיים כתוצאה מהלימוד הזה, המוטיבציה שלכם תגבר.

דוגמה: כחלק מלימודיי האקדמיים נאלצתי ללמוד קורסים בסטטיסטיקה, שרובם התמקדו באימון לפתירת תרגילים מתמטיים, במקום להקנות ידע תיאורטי סטטיסטי רחב היקף תוך חיבור למציאות האמיתית. אני זוכר את התסכול ואת המלחמה הפנימית שלי ללמוד משהו שאני שונא. כששאלתי את עצמי את השאלה "מהן התועלות שיצמחו לי מזה?" היו לי כמה תשובות. ראשית, למרות שחשבתי שתוכנית הלימודים שגויה כי היא מתמקדת לחינם במתמטיקה, הבנתי שעדיין הקורס מספק לי היכרות טובה עם עולם הסטטיסטיקה, והרי סטטיסטיקה חשובה מאוד לחיים האזרחיים. שנית, פתרון התרגילים מפתח אצלי את החלק המתמטי, ויש בכך תועלת. שלישית, בעצם ההתמודדות והמלחמה הפנימית ללמוד משהו שאני לא אוהב, אני מפתח את המשמעת העצמית שלי, כי מה לעשות, בחיים לא עושים רק מה שאוהבים.

כמובן, לו אני הייתי יכול, הייתי מחליט ללמוד סטטיסטיקה באופן אחר לגמרי. אבל, מאחר ולא אני החלטתי מה ללמוד, ומאחר שזה מה שנקבע – הצעד הנכון היה למקסם את התועלות של מהסיטואציה.

גם אתם, כשאתם נאלצים ללמוד נושא שאתם שונאים, שאלו את עצמכם: "למרות הכול, אילו תועלות יצמחו לי מזה?". חפשו והגדירו לעצמכם את תועלות אישיות, והמוטיבציה שלכם תגבר מיידית.

שאלה שנייה לשעמום: "בכל זאת, מה מעניין בזה?"

השאלה השנייה נסמכת על התובנה, שאין אף נושא שהוא משעמם לחלוטין, מאה אחוז. נכון, יש הרבה נושאים משעממים, אבל למרות הכול – גם בנושא הכי יבש ומדכא, יש כמה אספקטים מעניינים. הבעיה היא שאנו לא פתוחים אליהם. בדרך כלל, אנו ננעלים במחשבה מסוימת שחור-לבן ש"זה משעמם נורא" ואז המשקפיים שלנו נאטמות להיבטים המעניינים. אבל באמת, אם נבוא עם משקפיים פתוחות ובגישה של להיפתח לדעות אחרות, נראה דברים חדשים שלא ראינו קודם. ובמיוחד, אם נשאל את עצמנו בפתיחות "מה מעניין בזה?"… נגלה אספקטים מעניינים בכל דבר.

לדוגמה, אני יושב עכשיו מול המחשב ומקליד, ושואל את עצמי "מה מעניין בזה". תוך כמה שניות אני מבין שמתחולל מולי משהו פשוט מדהים. אני יושב בסלון הקטן שלי, ומשתמש בטכנולוגיות מתוחכמות בטירוף שאין לי כמעט מושג איך הן עובדות – המחשב, המסך, האינטרנט, המקלדת, וורדפרס – וכל זה כדי לכתוב בלוג בשיא הנוחות. זה לא מעניין?…

וכך, כשנתבונן בכל דבר ונשאל את עצמנו "מה מעניין בזה?" נגלה לפתע דברים מעניינים. בדוגמת הסטטיסטיקה, גם נגלה אספקטים מעניינים:  מעניין מי החנונים שהמציאו את כל הנוסחאות האלו, ומעניין שאנשים בכלל חשבו על כל הפרטים הקטנים של השאלות הסטטיסטיות, ומעניין איך הנוסחה הזו עובדת, וטיפה מעניין לחשב מה סטיית התקן של גודל הברגים הפגומים במפעל.

שוב: אני לא אומר שבעזרת השאלות הללו הקערה תתהפך ולפתע הכול יהיה מרתק וממכר. אני כן אומר שבעזרת השאלות תוכלו להגביר את המוטיבציה ולהפוך את החומר לפחות משעמם, ואפילו לקצת מעניין. בהצלחה!

 

מקורות זמינים ברשת:

השאר תגובה