ללמוד מתחילת הסמסטר: מדוע חשוב לרווח את הלמידה

ללמוד על פני כל הסמסטר במידה שווה ולא לדחוס את הלמידה בכמה שבועות או ימים לפני המבחן, היא הדרך העוצמתית ביותר לייעול הלמידה בכל רבדיה, וזאת מבלי להשקיע זמן רב יותר בלמידה. במאמר זה אסביר מדוע, ואיך ליישם זאת בדרך היעילה ביותר.

 

ללמוד על פני כל הסמסטר

 

ישנו שינוי אחד, שאם תיישמו אותו הלמידה שלכם תשתפר באופן מדהים: רווחו את הלמידה על פני זמן רב, והימנעו מלמידת כמות גדולה של חומר בזמן קצר. אל תלמדו יותר זמן, אלא פרסו את אותה כמות זמן שאתם משקיעים גם כך בלמידה, על פני תקופה ארוכה. לדוגמה: אם משכו של קורס X הוא שלושים שעות, פרסו את הלמידה על פני עשרה שבועות, 3 שעות בשבוע – במקום ללמוד 10 שעות בשבוע במשך שלושה שבועות. 

המשמעות פשוטה: במקום להיות שאננים, להזניח את הלמידה במשך רוב הסמסטר ואז להיכנס ל"אטרף" של למידה בתקופת המבחנים – במקום זאת למדו בצורה שווה על פני כל הסמסטר, ובתקופת המבחנים מעט יותר. הלמידה שלכם תשתפר באופן מדהים אם רק תיישמו את העיקרון הפשוט הזה.

מדוע העיקרון הזה כל כך עוצמתי? יש לכך סיבות מגוונות. הסיבה העיקרית היא שדרוש זמן ארוך כדי לבנות את הייצוגים המוחיים למידע בצורה עמוקה ואיכותית. דבר זה נכון הן כשמדובר בפיתוח מיומנויות והן כשמדובר בקידוד מידע בזיכרון, כפי שאסביר כעת בהרחבה:

 

למידה היא תהליך פיזי במוח, ודרוש לכך זמן

כשאנו לומדים חומר חדש נפתח במוח תהליך ליצירת הייצוג הפיזי של המידע, ותהליך זה אורך זמן. כלומר: אנו זוכרים, מבינים וחושבים הודות לייצוגים פיזיים במוח, ולא בגלל גורם רוחני כזה או אחר. הזכירה, ההבנה, המיומנות והחשיבה מקורן ברשתות נוירונים במוח, ובכל פעם שאנו לומדים משהו משתנה ברשתות הנוירונים הללו.

בשל העובדה שמדובר בתהליך פיזי, דרוש לו זמן. בדיוק כמו שלגוף דרוש זמן כדי לבנות שרירים לאחר אימון כושר, כך למוח דרוש זמן כדי לבנות היטב את הייצוג הפיזי של הלמידה. כפי שמסבירים פיטר בראון ועמיתיו בספרם "Make It Stick: The Science of Successful Learning", התהליך שהמוח בונה ומקשר את המידע החדש נקרא "קונסולידציה", והתהליך הזה אורך זמן. 

 

לרווח את האימונים בפיתוח מיומנויות

כדי לפתח מיומנות, כגון מיומנויות קרב מגע, מיומנות נגינה בגיטרה, מיומנות מתמטיות או מיומנות בפתרון בעיות מדעיות, צריך להתאמן הרבה. כדי שהאימונים יהיו אפקטיביים חשוב מאוד לרווח את האימונים הללו.

ניקח דוגמה. אילן הוא סטודנט להנדסה באוניברסיטה. במסגרת אחד הקורסים הוא נדרש לפתח מיומנות בפתרון תרגילי בעיות הנדסיות, כשגורם המהירות הוא הגורם החשוב במבחן. נניח שאילן יכול לתרגל 40 שעות במטרה לפתח את המיומנות הנדרשת. כעת, לאילן יש שתי אפשרויות:

  1. מתחילת הסמסטר לתרגל כל שבוע 3 שעות.
  2. במהלך הסמסטר להתעסק בדברים כיפיים יותר, ובחודש האחרון "להרביץ" 10 שעות תרגול בשבוע.

מה עדיף? התשובה ברורה: לרווח את התרגול על פני כל הסמסטר. המיומנות היא ייצוג פיזי במוח, וכדי שהוא ייבנה היטב יש לפרוס את התרגול על פני תקופה ארוכה.

 

לרווח את השינון 

כולם יודעים שכדי לזכור מידע חדש לא מספיק ללמוד אותו פעם אחת, ויש לשנן אותו כמה פעמים. לא כולם יודעים שכדי שהשינון יהיה יעיל צריך לפרוס אותו על פני תקופה ארוכה.

המוח מקודד לטווח ארוך מידע שמופיע כמה פעמים על פני פרק זמן ארוך, במיוחד אם במהלך הזמן המידע דהה בזיכרון, ונדרש מאמץ כדי להיזכר בו. כלומר: כדי שהחזרות תהיינה יעילות, הן צריכות להתקיים עם מרווחים משמעותיים ביניהן. כשמידע חוזר על עצמו כמה פעמים על פני תקופה ארוכה, ובכל פעם לאדם קשה להיזכר בו – המוח מקודד היטב את המידע בזיכרון. אבל, אם המידע מופיע כמה פעמים על פני תקופה קצרה כשהזיכרון עדיין טרי ולא נדרש מאמץ כדי להיזכר במידע – המוח לא מקודד את המידע היטב, והוא ידהה בטווח הקצר. מסיבה זו, כדי שהשינון יהיה יעיל יש לרווח את מועדי החזרות על פני תקופה ארוכה. קראו כאן עוד על חזרות עם מרווחים.

 

ללמוד עם מרווחי זמן – גם בלמידה הראשונית

ריווח הלמידה חשוב גם בלמידה ראשונית. אל תדחסו את הלמידה בזמן קצר. במקום זאת, פרסו את הלמידה על פני זמן ארוך. ישנן כמה סיבות לתועלת שבכך, וכעת אציג סיבה הקשורה לרעיון שהוצג קודם בתחום הזיכרון.

כפי שאמרנו, כדי שמידע יקודד בזיכרון לטווח ארוך עליו לחזור על עצמו כמה פעמים על פני תקופה ארוכה. כשאנו פורסים את הלמידה על פני תקופה ארוכה, מבלי משים אנו מאחזרים את המידע מהזיכרון כמה פעמים על פני התקופה וכך המידע מקיימים את עיקרון ה"חזרות עם מרווחים" בלי כוונה. זה קורה, כי כדי להמשיך בחומר אנו מרעננים קודם את מה שלמדנו בפעם הקודמת. כמו כן, מטבע הדברים נושאי הלמידה קשורים אחד בשני, וכך, מבלי לכוון אנו מאחזרים את המידע מהזיכרון כמה פעמים על פני תקופה ארוכה. 

כעת, אם נפרוס את הלמידה על פני עשרה שבועות במקום שלושה, בכל למידה נידרש להיזכר מחדש מה למדנו פעם הקודמת, ויעבור זמן רב יותר בין היזכרות אחת לשנייה. אבל, אם נדחוס את הלמידה בשלושה שבועות, הזמן שיעבור בין היזכרות אחת לשנייה יהיה קצר באופן משמעותי.

 

להפעיל את המוח מאחורי הקלעים – השיטה של ברברה אוקלי

עיקרון זה הוא כה עוצמתי, שאפשר ליישם אותו בלימודים גם כשיטה לפתרון בעיות מדעיות וכשיטה להמצאת רעיונות יצירתיים. מי שפרסמה את הזווית הזו של העיקרון, היא פרופסור ברברה אוקלי, בספרה "A Mind for Numbers". המאמר כבר נהיה ארוך מדי, ולכן אזכיר את הרעיון במשפט: כשאתם נתקעים בבעיה, אל תשברו את הראש כדי לפתור אותה. הסיחו את דעתכם מהלמידה; המוח יעשה את העבודה מאחורי הקלעים, וכשתחזרו אחרי כמה שעות – תחושו התקדמות גדולה. הצגתי רעיון זה בהרחבה בספרי "ללמוד בגדול", והפרק שבו הרעיון מוצג הוא פרק הדוגמה החינמי של הספר. אתם יכולים לקרוא אותו עכשיו בעמוד הספר באתר עברית.

 

הדרך שבה המוח עובד היא הסיבה העיקרית לכך שיש לפרוס את הלמידה על פני תקופה ארוכה. מעבר לכך, ישנה סיבה נוספת, פרקטית: כשאנו לומדים באופן שווה כל הסמסטר אנו מגיעים לתקופת המבחנים כשכבר למדנו את כל החומר, ואז תקופת המבחנים עוברת עלינו באופן רגוע יחסית. מנגד, כשאנו מזניחים את הלמידה כל הסמסטר אנו מגיעים לתקופת המבחנים כשיש לנו הרבה מאוד מה להשלים, ואז תקופת המבחנים היא היסטרית, לחוצה ואיומה. מעבר לכך שפריסת הלמידה על פני תקופה ארוכה נכונה מבחינה עקרונית, היא גם נכונה מבחינת התנהלות אישית חכמה.

אם כן, אחד העקרונות החשובים ללמידה עוצמתית הוא לרווח את הלמידה והתרגול על פני תקופה ארוכה, ללמוד ולתרגל כל הסמסטר באופן שווה ולהימנע בכל מחיר מדחיסת כמויות חומר בתקופה קצרצרה. בהצלחה!

 

מקורות ברשת:

השאר תגובה