ללמוד למידה פעילה ולבחון את עצמך

המונח "למידה פעילה" מוכר בציבור, ומשמעותו להוסיף ללמידה עשייה ולהפחית את הלמידה הפסיבית. למידה פעילה היא מפתח מרכזי לייעול הלמידה, ובמאמר זה אסביר כיצד ניתן ליישם זאת.

 

למידה פעילה מעצימה את הלמידה

 

רוב הזמן אנו לומדים בצורה פסיבית: קוראים מאמר או ספר, או מאזינים להרצאה. זו דרך הלמידה הזמינה ביותר והנפוצה ביותר. כדי ללמוד בצורה אפקטיבית ולהגביר את התוצאות באופן מוכח הוסיפו למידה פעילה ללמידה הפסיבית הרגילה.

בהמשך אסביר מדוע למידה פעילה הופכת את הלמידה לאפקטיבית. לפני כן, אציג איך ליישם את האסטרטגיה באופן מעשי:

 

איך ללמוד למידה פעילה

  • סכמו את החומר בעצמכם.
  • סכמו את החומר שוב, והפעם בצורה שונה. לחילופין, הוסיפו שורות חדשות לסיכום הקודם.
  • אם סיכמתם בפעם הראשונה במחשב, ערכו את הסיכום מחדש: שנו את הסדר, הוסיפו פרטים חדשים ונסחו מחדש קטעים לא מובנים. 
  • צרו תרשים על מה שלמדתם וחדשו בו משהו: ארגון יצירתי של החומר, קישורים חדשים שלא חשבתם עליהם קודם, וכדומה.
  • הפכו את המידע לידע באופן יזום ומתוכנן.
  • הסבירו את הרעיונות לאחרים.
  • שאלו שאלות את המרצה ודונו אתו בנושא.

כל אלו יישומים ל"למידה פעילה". יש עוד יישומים  שקשה יותר ליישמם כגון ביצוע ניסויים או פרויקטים שדורשים זמן רב, ולכן לא כללתי אותם ברשימה. 

 

מדוע חשוב ללמוד למידה פעילה?

הלמידה הרגילה היא פסיבית – מבחוץ לבפנים. כשאנו נדרשים להוציא מבפנים החוצה את מה שלמדנו, עלינו להתאמץ ולעבוד קשה כדי לעשות זאת.  כשאנו לומדים באופן פעיל אנו בעצם יוצרים מחדש את המידע על סמך המידע הגולמי שספגנו בלמידה הפסיבית. אנו יוצרים בעצמנו את הקישורים הסובייקטיביים שלנו, ויוצרים משמעות הייחודית רק לנו. המאמץ הזה והענקת החיבור האישי הם שמייעלים את הלמידה, מסייעים למוח לבצע את תהליך הלמידה ומאיצים אותו.

בדרך אגב, אחד מיישומיה הבולטים של תיאוריית הקונסטרוקטיביזם בחינוך הוא למידה פעילה, אך במאמר זה לא ארחיב על הקונסטרוקטיביזם משום שזוהו חומר תיאורטי ארוך. אסתפק בלומר שלמידה פעילה היא אחת הדרכים היעילות ביותר ליישם את משמעות התיאוריה החשובה הזו.

היישום הטוב ביותר ל"למידה פעילה" הוא להעמיד את עצמך למבחן:

השיטה הקשה והטובה ביותר ללמידה פעילה: בחן את עצמך כל הזמן

הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר ללמידה פעילה היא לבחון את עצמכם כל הזמן. לא מבחן רשמי מטעם מוסד הלימודים שלכם, אלא מבחן שאתם יוצרים לעצמכם.

דרך היישום פשוטה מאוד: חפשו שאלות על החומר וענו עליהם תשובות. אם יש לכם שאלות מוכנות – מה טוב. אם לא – המציאו שאלות בעצמכם וענו עליהן.

בנוסף, חשבו מהו הניסוי שיוכיח באופן אובייקטיבי האם אתם יודעים את החומר או לא, ובצעו אותו. אל תסמכו על ההרגשה שלכם שאתם יודעים את החומר כי זו יכולה להיות מוטעית. במקום זאת, העמידו את עצמכם לניסוי, בדיוק כמו שמדען מעמיד את השערותיו למבחן עובדתי. 

בספרם "Make It Stick" בראון ועמיתיו מרחיבים על התועלת שבבחינה עצמית וקובעים כי זו אסטרטגיית למידה ראשית. הם מסבירים שבלמידה אנו נופלים להטיה חמורה: "אשליית הידיעה". אנו עשויים להרגיש שאנו יודעים היטב את החומר, בזמן שבאופן אובייקטיבי אנו לא באמת יודעים טוב. ההרגשה הסובייקטיבית שלנו שאנו שולטים בחומר עשויה להיות מעוותת ולא מחוברת למציאות. כדי להתגבר על אשליית הידיעה עלינו להעמיד את עצמנו כל העת למבחן, לקבל אינדיקציה אמיתית על מצב הידיעה שלנו, ואז להשלים את מה שאנו לא יודעים. כשתבחנו את עצמכם יתגלו לכם חורים בידע שלא חשתם בקיומם ויצופו נושאים עמומים, ואז תוכלו להשלים אותם. 

 

לשלב למידה פעילה עם ריווח הלמידה

למידה פעילה היא אסטרטגיית למידה מרכזית. בפוסט אחר הצגתי עיקרון נוסף ללמידה עוצמית, והסברתי את התועלת העצומה שבריווח הלמידה על פני כל הסמסטר, במקום הדרך הנפוצה שהיא לדחוס את הלמידה לפני המבחן ולהזניח את הלמידה כל הסמסטר.

שלבו את שני העקרונות יחד, והלמידה שלכם תזנק קדימה: למדו כל הסמסטר באופן שווה, ובנוסף בחנו את עצמכם כמה פעמים במהלך הסמסטר – מתחילתו ועד סופו. כששני העקרונות הללו משולבים יחדיו זו אסטרטגיית-על לשיפור הלמידה. עשו זאת, ותראו שיפור עצום באופן מיידי. 

 

 

השאר תגובה