לפתח הבנה עמוקה: על הצורך להבין ולא רק לדעת

בלמידה איכותית, לא מספיק לדעת; צריך גם להבין. אולם האם הבנה אינה מושג ערטילאי ועמום? על תפיסת ההבנה כביצוע, ועל חשיבות ההבנה – במאמר שלפנינו.

 

הבנה קריטית ללמידה איכותית

אחת הדרכים המרכזיות להעצמת הלמידה, היא להתמקד בהעמקת ההבנה, ולא להסתפק בזכירה בלבד. רובנו נסכים עם הקביעה שכשלומדים "לא מספיק לדעת; צריך גם להבין". אנו מרגישים אינטואיטיבית שידיעה לא מחייבת הבנה, ושלפעמים אדם יודע משהו אך לא מבין אותו. זה שסטודנט יודע עובדות על האטום – שיש פרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים – לא אומר שהוא מבין את מושג האטום. אדם יכול ללמוד בעל פה מונחים מתחום המוח כמו נוירונים, טרנסמיטורים, אקסונים ומיאלין, לדעת אותם, אך לא להבין את המכלול. ייתכן שהוא חוזר כמו תוכי על מה שאמרו לו, בלי להבין. בעולם התורני מכנים אדם שאינו מבין את מה שלמד "חמור נושא ספרים", כי הוא מצטט עובדות בלי הבנה. ייתכנו שני אנשים שיודעים את אותו החומר, האחד מבין ברמה עמוקה, והשני רק מדקלם את המידע.

 

מהי הבנה? קשה להבין את ההבנה

רובנו לא נתווכח עם הנחת היסוד הזו , שלא מספיק לדעת וצריך גם להבין. אנו מרגישים את ההבנה כשהיא קיימת, אנו חווים הארה והתרגשות כשהיא מופיעה, ואנו מרגישים לא טוב כשאנו לא מבינים. אנו מסכימים אינטואיטיבית ש"ללמוד" אין משמעו לחזור כמו תוכי על מה שהמרצה אמר, אלא בעיקר להפנים, לעבד ולהבין את החומר, ורק אז מתרחשת למידה.

הבעיה מתחילה כשמנסים להגדיר את ההבנה בצורה מילולית. אנו מרגישים היטב את ההבנה אך קשה להגדיר אותה, משום שזוהי תחושה פנימית. חוקרי חינוך עמלו רבות והציעו גישות שונות להגדרת ההבנה ותיאורה. בספרי "ללמוד בגדול" הצגתי את הדילמה המחקרית וכן גישה תיאורטית נבחרת, המסבירה שההבנה מעמיקה ככל שרשת המושגים שהיא ממוקמת בהם היא צפופה. כדי לא לסבך אתכם בדיונים תיאורטיים, אומר שהבעיה בכל הגישות הללו היא שהן מסבירות יפה את ההבנה, אך לא מספקות דרך מעשית למדוד את רמת ההבנה. ללא שיש לנו אפשרות למדוד באופן אובייקטיבי את ההבנה, נוכל לשקר על עצמנו שאנו מבינים היטב בשעה שאנו מבינים גרוע. כשאנו מציבים את ההבנה כמטרה אסטרטגית בלמידה, אנו זקוקים למדד אובייקטיבי שיאמר לנו מהי מידת ההבנה. איך אפשר להחצין מושג כה עמום כמו הבנה?

 

מהי הבנה? היכולת לייצר "ביצועי הבנה"!

ישנה גישה להבנה שפותרת את הבעיה והיא גישת ה"הבנה כביצועים". גישה זו פותחה באוניברסיטת הווארד על ידי צוות חוקרים מובילים בראשות דיוויד פרקינס והווארד גרדנר תחת "Project Zero" באוניברסיטת הרווארד. מייצגה הבולט של השיטה במדינת ישראל הוא פרופסור יורם הרפז שפועל שנים רבות בתחומי ההבנה והחשיבה. גישה זו מגדירה הבנה כ"יכולת להשתמש עם הידע בגמישות". כלומר, אנו מבינים ידע כשאנו יכולים לפעול ולהשתמש בו בגמישות, וביתר פירוט לייצר "ביצועי הבנה". "ביצועי הבנה" הם מהלכים חשיבתיים שאי אפשר לבצע אותם ללא הבנה, וההוכחה להבנה היא היכולת לבצעם.

פרקינס מנה שבעה ביצועי הבנה:

  1. היכולת לבטא את הידע במילים ובסגנון אישי
  2. המצאת דוגמה חדשה
  3. יצירת השוואה והנגדה
  4. הכללה
  5. הצדקה – מתן תשובות במענה על קושיות
  6. יישום
  7. שיבוץ המידע בהקשר אחר מההקשר המקורי שבו נלמד

גישת ה"הבנה כביצועים" מוציאה את ההבנה מהפנים החוצה. לא עוד הרגשה פנימית מעורפלת אלא היכולת לבצע מהלכים חשיבתיים מדידים. ככל שאדם מסוגל לבצע יותר ביצועי הבנה – כך ההבנה שלו עמוקה יותר. הבנה היא היכולת לפעול עם הידע בגמישות, והפעילות והגמישות עם הידע מתבטאות ביכולת לייצר ביצועי הבנה: להסביר במילים ובסגנון משלו, להמציא דוגמאות חדשות, ליישם את מה שלמד, להכליל,  להנגיד – וכן הלאה שאר ביצועי ההבנה שברשימה. כשאדם לא מבין הוא נוקשה ומקובע עם הידע – הוא אינו יכול להמציא דוגמאות חדשות, לתרץ קושיות, לשבץ בהקשר אחר, להשוות ולהנגיד וכו' – כי הוא אמנם יודע אך אינו מבין. ההבנה מעניקה לאדם את היכולת לפעול עם הידע בגמישות.

 

ביצועי הבנה – גישה פרקטית להעצמת הלמידה

גישה זו אינה ממצה את הרבדים והממדים הנוספים של ההבנה, אך היא שימושית מאוד בשל הפרקטיות שלה. בעזרת רשימת ביצועי ההבנה הנ"ל אנו יכולים לבחון את עצמנו אם הבנו או לא, וכן להעמיק את ההבנה בצורה יזומה.

במאמר אחר אני מסביר בצורה מעשית כיצד ליצור ולהעמיק את ההבנה. כרגע נסתפק בהצבת העיקרון: למידה היא ידיעה + הבנה, ועלינו לחתור להעמקת ההבנה בעזרת תרגול ביצועי הבנה.

 

מקורות ברשת:

השאר תגובה