מומחה לשיטות למידה, MA
היכולת להתגבר על דחיינות היא קריטית להצלחה בלימודים. רבים טוענים שדחיינות לא מזיקה להם כיוון שהם עובדים טוב יותר תחת לחץ, אך בפועל מחקרים מראים שישנה קורלציה בין דחיינות להישגים אקדמיים נמוכים (Kim & Seo, 2015). דחיינות מזיקה ללמידה משום שבגללה אנו לא לומדים במהלך הסמסטר, ורק כשהמבחן מתקרב אנו דוחסים למידה רבה – שהיא פחות איכותית מטבעה. כשאנו מתגברים על דחיינות אנו מתחילים מוקדם, לומדים טוב יותר, ומגיעים מוכנים יותר לבחינות.
דחיינות קיימת בכל תחומי החיים, אך באקדמיה היא רווחת במיוחד. לדוגמה, מחקר מצא ש-75% מהסטודנטים מגדירים את עצמם כדחיינים ושכ-50% מהסטודנטים סובלים מדחיינות כרונית ובעייתית, לעומת האוכלוסייה הכללית בה 20%-15% סובלים מדחיינות (Steel, 2007).
אחת הסיבות לכך שדחיינות נפוצה יותר באקדמיה היא כיוון שדחיינות צומחת בסביבת עבודה בה הדד-ליין רחוק או עמום. באקדמיה בדרך כלל תאריך המבחן או ההגשה נמצא בעתיד הרחוק, דבר שמחזק את הדחיינות. לדוגמה, באמצע הסמסטר לא דחוף להתחיל ללמוד, כיוון שהמבחן ייערך בעוד כמה חודשים. סטודנטים יתחילו ללמוד רק כשהמבחן קרוב מאוד, כשכבר בלתי אפשרי לדחות יותר. כשכותבים עבודה כמו סמינריון או תזה, תאריך ההגשה הסופי רחוק מאוד דבר שגורם לסטודנטים "למרוח" את העבודה חודשים ושנים.
סיבה נוספת לכך שדחיינות כה נפוצה באקדמיה, היא שדחיינות מתעוררת כשעלינו לבצע משימה קשה, המעוררת בנו רגשות שליליים. פעמים רבות למידה היא משימה קשה המעוררת רגשות שליליים. כיוון שאנו חשים שאנו הולכים לסבול בלמידה, מתעוררת אצלנו תגובת נגד ואנו נמנעים מהלמידה.
היכולת להתגבר על דחיינות היא מפתח למצוינות בלמידה, והיא קריטית כשמדובר בחומר קשה שאי אפשר ללמוד בכמה לילות לפני המבחן. המחקר המדעי על דחיינות מפותח, וכיום יש ברשותנו מגוון כלים מעשיים להפחתת דחיינות. בסדנת ציונים גבוהים אני מלמד על הגורמים לדחיינות ומציע מגוון שיטות מעשיות מבוססות מחקר כיצד להתגבר עליה. וכשנתגבר על הדחיינות – נצליח בלימודים.
